שלום, אני בן 30 ונגרמה לי נכות עקב רשלנות רפואית בלידה. אני יודע שקצת מאוחר לתבוע אולם האם ישנם חריגים להתיישנות? הוריי לא היו מודעים לעניין הרשלנות ואפשרויות התביעה...

איתי שלום רב,

אכן, באופן כללי עם הגיעך לגיל 25 התיישנה תביעתך, ככל שהיא נוגעת לאירועי הלידה, אך יחד עם זאת קיימים מקרים שבהם תקופת ההתיישנות עשויה להיות מוארכת. לצורך כך עליך לפנות לעורך דין, למסור לו את כל הפרטים בגינם לא הוגשה תביעה עד היום, על מנת שניתן יהיה לבדוק האם בעניינך חל אחד (או יותר) התנאים המאריכים את התקופה.

בברכה,

עו"ד ירון בן-דן
זליכוב, בן-דן ושות'

שלום לפני כשבועים נפלתי בעיר שלי בשביל ללא תאורה ואם בורות, אמבולנס פינה אותי לבית החולים וביצעתי צילומי גב וסיטי אני עדיין סובלת מכאבים בגב האם אני יכולה לתבועה ואת מי?

אושרה שלום רב,

אם מדובר בשביל אשר אחזקתו והטיפול בו מסורים לעירייה בעיר שבה את מתגוררת, הרי ניתן לשקול הגשת תביעה נגד העירייה בגין אי טיפול ואחזקה תקינה של השביל.
לצורך כך, חשוב שיהיו בידיך תמונות של השביל המדובר על מנת שניתן יהיה להראות, כי הוא אינו מואר וקיימים בו בורות.
אם השביל שייך לגורם פרטי, הן אז הבעיה מורכבת יותר שכן למעשה עברת בשטח פרטי ולא בהכרח קיימת אחריות של בעל שטח זה לאחזקתו.
מובן, כי יש משמעות אף להיקף הפגיעה שנגרמה לך ולכדאיות של הגשת תביעה, שכן יש לזכור כי על תביעה כזו להיות נתמכת בחוות דעת רפואית אשר עולה אלפי שקלים.

בברכה,

עו"ד חיים זליכוב

לפני 7 חודשים לערך אחי עבר התקף כל שהוא והתעלף ,פונה לבית חולים , וצונטר במידי . הוברר שמצב העורקים תקין , אך נתגלתה בעיה רפאית אחרת חמורה יותר ,מסתם פגוע ביותר . בתום הצינתור , היה בהחלמה בבית החולים (מתפקד באופן מלא )והוצע לו לעבור ניתוח דחוף לתיקון הנזק משום שקימת הצרות של מרבית המסתם ופועל על מרווח של 0.6 במקום מרווח טבעי של 4 ס"מ וזהה גורם לו לחולשה והתעיפות . כאמור אחי בחר לעצמו מנתח מהבכירים , במסגרת ביטוח מושלם(כולל השתתפות עצמית כ-8,000שח) ונקבע ניתוח לשבוע לאחר הצינטור, במהלך הניתוח יוחלף המסתם הקלוקל למסתם ביולוגי. אחי נכנס לניתוח כשהוא מתפקד בצורה מלאה . אחי הורדם והוכנס לניתוח עפ ההסבר הקודם אמור להתארך שעתים וחצי . בפועל הניתוח התארך ל-6 שעות בקירוב , בסיום הניתוח יצא המנתח הבכיר ואמר שהניתוח היה קשה ואחי קיבל אירוע מוחי תוך כדי הניתוח ותוך 24 מספר שעות מצפים שיתעורר .למעשה אחי נכנס למצב קומה למשך חודש וחצי ,ולרופאים לא היו הסברים בטענה שזה חלק מהסיכונים .. לאחר חודש וחצי החל אחי להתעורר שהה במקום עוד כחודש בקירוב בטיפול נמרץ .כאשר סירבו לבצע לו אם אר אי בטענה שבמהלך אישפוזו בטיפול נמרץ נדבק בחידק זיהומי שעלול לזהם המכשיר אם אר אי , ובכל מקרה בדיקה מסוג זו לא תשנה מצבו . בסיום התקופה הומלץ להפנותו למוסד סיעודי בשל העובדה כי נפגע בגפיים יד שמאל ורגל שמאל וגב וצוואר , לא הצליח לחזור למצב שיוכל לעמוד על רגליו. .סירבנו להעבירו למוסד סיעודי , והתעקשנו על טיפול שיקומי.לציין שבשיחה עם המנתח הבכיר על אי הצלחת הניתוח והנזק הכבד שנגרם לאחי ,שאלנו המנתח באם במצב זה עוד דורש תשלום עבור השתתפות עצמית בניתוח , ומיד השיב המנתח כי הוא מוותר על ההשתתפות העצמית ולא נצטרך לשלם אגורה . הפנה אותנו לסדר הענין בקבלה , ואכן הוברר שמינתוח פרטי הסבו הניתוח כביכול שבוצע עיי קופת חולים, במסגרת הבטיוח הרפואי הרגיל ולא המשלים . כאמור בשל התעקשתנו פונה אחי לבית לוינשטין שם טופל שלושה וחצי חודשים נוספים , ומצבו השתפר במעט. בסיום פונה למוסד סיעודי כאשר הינו פגוע קשות ברגלים שלא מתפקדות ביד שמאל לא מתפקדת , חוסר יכולת להזיז הגב לצדדים או להתכופף , חוסר יכולת בהפנית הראש לצצדים בצורה טובה ,פגיעה מסוימת בשדה הראיה ועוד ועוד .מבדיקת המסמכים הרפואים הובררו עובדות שכלל לא דווח לנו אודתם והם : במהלך הניתוח המסתם שהוחלף לא היה מתאים בגודלו ולא תפיקד היטב והיה צורך להחליפו וכך נעשה , הוחלף מסתם פעמיים באותו מקום . כאשר הוצא אחי להתאוששות בטיפול נמרץ התחולל בגופו דימום פנימי שגרם למנתח להחזירו לחדר ניתוח וליצב מצבו . נא עצתך כיצד להתמודד עם מצב מורכב זה , ומהם הסיכויים המשפטיים לסייע לאחי (מה העלויות לצורך יצוג )הנתון במצב קשה מאוד (נכנס לניתוח על רגליו ויצא משותק )נ.ב גילו כבן 49 נשוי עם שני ילדים ..... מצפה לתשובתך

על פני הדברים עולה, כי במהלך הניתוח חל סיבוך אשר כתוצאה ממנו נגרם לאחיך הנזק הכבד המתואר על ידך, אשר כפועל יוצא ממנו, כך אני מבין, הוא מאושפז עתה במוסד סיעודי אחרי הטיפולים המורכבים שעבר בעקבות מצבו.
יש לבדוק, אם הסיבוך אשר גרם לכל הנזקים אינו נובע מרשלנות רפואית של הרופא המנתח ו/או של בית החולים אשר בו נותח אחיך בזמנו.
על מנת לבדוק קיומה של רשלנות רפואית, יש לבחון את כל התיק הרפואי של בית החולים ובכלל זה, את דו"ח הניתוח, פרטי האשפוז, רשומות האחיות וכו', תוך התייעצות עם רופא מומחה בתחום אשר יוכל לגבש עמדה בסוגיה זו.
כמו כן, אם ימצא שקיימת רשלנות רפואית, יהיה צורך להיכנס לכל פרטי הנזק הרפואי והכלכלי שנגרם לאחיך, על מנת לגבש תביעה אפשרית בעקבות המקרה המצער שתיארת.
נשמח לסייע בידכם בבדיקת הענין ובגיבוש תביעה אם יהא בסיס לכך ותוכל להתקשר אלינו טלפונית לטלפון מס' 03-6081666 לקבלת פרטים נוספים ולתיאום פגישה.

בעלי הוצא גידול בעור בגודל של 0.6 מ"מ דרגת עומק 2 קלארק, התוצאה במעבדה היתה מלאנומה ממאירה. ניתוח שני היה בגודל של כ-5 ס"מ (הרחבת הניתוח הקודם). יש לבעלי ביטוח של 24 מחלות קשות בחברת ביטוח. הגשנו תביעה אך הם מסרבים לשלם בטענה שהגודל קטן מאשר בפוליסה

שלום רב,

לצערי לא ניתן להשיב על שאלתך מבלי לראות את נוסח הפוליסה שעליו מסתמכת חברת הביטוח לביסוס דחיית התביעה.
חישוב גודל הגידול הוא ענין רפואי, המקובל בתחום האונקולוגי, אך גם כאן, יש לראות את הפוליסה הגדירה כיצד יחושב גודל גידול כאמור.

בברכה,

עו"ד חיים זליכוב

ברצוני לערער על החלטה של ועדה רפואית של ביטוח לאומי, כיצד ניתן לעשות זאת וכמה כסף אמור לעלות ערעור שכזה (כלומר כמה צריך לשלם לעו"ד בעבור יצוג בערעור)?

שלום רב,

לא ברור משאלתך האם מדובר בערר לוועדת עררים על החלטת ועדה רפואית ראשונה או שמא, על ערר המתייחס לוועדת עררים והוא מופנה לבית הדין לעבודה בשאלות משפטיות בלבד.
בדרך כלל, בערעור כאמור יבקש עורך הדין סכום הנגזר מהגמלה שתקבע בעקבות הערעור, אך לצד זה סכום קבוע שאותו יקבל עורך הדין גם אם הערעור ידחה.

גובה האחוז מתוך הגמלה וכן הסכום הקבוע כאמור הם ענין למשא ומתן בין עורך הדין ללקוח, גם שיעור הנכות והיקף הקביעה עשויים להשפיע על אלה.

בברכה,

עו"ד חיים זליכוב

הייתי לי תאונת עבודה פניתי לעורך דין אשר הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והמוסד לביטוח לאומי שלם לי אחד עשרה אלף שקל כדמי פגיעה ,ובקשתי מעו"ד להגיש בשמי תביעה לקצבת נכות מעבודה ,אני רוצה לדעת מה גבוה שכר הטרחה המגיע לעו"ד בגין שתי התביעות

שלום רב,

שכר הטרחה בתביעות שעניינן נזיקין (למעט תאונות דרכים), לרבות פניות לביטוח הלאומי, הוא ענין להסכם שבין הלקוח לעורך דינו.
השכר יכול להקבע באחוזים (כך נהוג בדרך כלל) או בכל דרך אחרת שתוסכם בין הצדדים.

בברכה,

עו"ד חיים זליכוב

נפגעתי בעבודה. הביטוח הלאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה. 1. מה נכון לעשות קודם: להגיש בקשה לנכות קבועה בביטוח הלאומי או להגיש תביעה לבית המשפט? 2. האם בקשה לנכות קבועה בביטוח הלאומי צריכה להיות מלווה בכל מקרה גם בחוות דעת של מומחה, בנוסף לכל המסמכים הרפואיים שלי

שרון שלום רב,

לצורך הכרעה בשאלה האם כדאי להגיש התביעה קודם לביהמ"ש או למוסד לביטוח לאומי, יש חשיבות לשאלה האם מדובר בתאונת עבודה שהיא גם "תאונת דרכים", כמשמעות המונח בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן לקביעת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי עשויה להיות השפעה קריטית במקרים שבהם מדובר בתאונת עבודה שהינה גם תאונת דרכים.

על מנת להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, אין חובה לצרף חוות דעת של מומחה, למרות שבהחלט ניתן לקבוע שהגשת חוות דעת כזו עשויה לסייע. ראוי לציין, כי במידה שתאונת העבודה היא גם תאונת דרכים, הגשת חוות דעת של מומחה – במידה שהתביעה למוסד לביטוח לאומי הוגשה לפני הגשת התביעה לבית המשפט – עשויה להיות בעייתית מאוד, ולדעתנו כדאי להימנע מכך.

בברכה,

עו"ד ירון בן-דן

מה גובה שכר טרחת עו"ד בעבור תביעה בגין רשלנות רפואית?

דורון שלום רב,
שיעור שכר טרחת עורכי דין אשר מייצגים תובעים בהליכים שעניינם רשלנות רפואית משתנה בין עורך דין אחד למשנהו.
כעיקרון, נהוג בתחום זה לקבל את שכר הטרחה כנגזרת מהסכום אשר מקבל התובע בגין נזקיו, בין במסגרת פסק דין ובין במסגרת פשרה.
בדרך כלל נהוג, כי שיעור שכר הטרחה לו זכאי עורך הדין המטפל בתיק, משתנה בין השלבים השונים בהם מסתיים התיק שאז מתגבשת זכאותו של עורך הדין לשכר טרחה כאמור. כך למשל, אנו נוהגים לקבוע מדרגת שכר טרחה אחת למקרה בו הסתיים התיק בפשרה לפני הגשת תביעה; מדרגה שניה למקרה בו מסתיים התיק בפשרה לאחר הגשת תביעה לבית המשפט ומדרגה שלישית, למקרה בו התיק מסתיים בפסק דין.
יש לזכור, כי מעבר לשכר טרחת עורך הדין על הלקוח לשאת בהוצאות נוספות אשר עיקרן הינן עלויות חוות הדעת הרפואיות אשר יש לקבל כדי לתמוך בתביעה ברשלנות רפואית.

בברכה,

עו"ד צביקה זליכוב
זליכוב, בן-דן ושות'

בליל 19 בספטמבר 2007, במחלקה האורטופדית בבי"ח מאיר בכ"ס, הוחלט לבצע ניתוח דחוף ומיידי בחייל צה"ל שנפצע. עקב כך, היה צורך לדחות ניתוח אחר שתוכנן מראש לאותו זמן. החייל הובהל לחדר הניתוח, חובר לשולחן והורדם. בני משפחתה של החולה שניתוחה נדחה הביעו מחאה. ואז, באופן מצמרר, הופסק הניתוח של החייל המדמם ובמקומו - ביצע ד"ר אברהם שטרן, סגן מנהל המחלקה, את הניתוח שקודם לכן נדחה. במשך השעות בהן שכב חסר הכרה וללא השגחה בחדר הניתוחים, נגרמה פגיעה נוספת לחייל הפצוע שנזקק בהמשך פעמיים לעירויי דם. ניתוח החייל תוכנן להימשך עד שעתיים וחצי. בפועל, הוא הוחזר למחלקה כעבור כ-7 שעות. מידת הנזק שנגרם לחייל - המאושפז כעת בבית לוינשטיין - אינו ברור בשלב זה. שאלה ראשונה היא בדבר חוקיות עצירת ניתוח לאחר הרדמה. בנוסף לכך, האם - כתוצאה מן העיכוב - ניתן לתבוע על: 1. נזק פיזי, כאבים במשך שבועות רבים ועיכוב ההחלמה כתוצאה ממעיכה? 2. עוגמת נפש להורים שהיו משוכנעים שבנם מת על שולחן הניתוחים? 3. ביצוע פחות ממושלם בגלל הלחץ בו היה נתון המנתח?

אין ספק שמדובר במקרה מצער ביותר אולם כדי לבדוק את השאלה האם יש בסיס לתביעה, יש צורך לברר מספר נתונים:
ראשית, מה היה מצבה של החולה בניתוח המקביל, דהיינו, האם ניתוחו של החייל הופסק רק בגלל לחץ המשפחה או שגם היה לכך שיקול רפואי מוצדק.
שנית, בהנחה שהיתה סיבה רפואית לדחיפות ניתוחה של החולה האחרת, יש לבדוק מדוע לא ניתן היה לבצע שני ניתוחים במקביל.
שלישית, בהנחה שניתוחה של החולה האחרת היה אכן דחוף ולא היה ניתן לבצע שני ניתוחים במקביל, יש לבדוק את נהלי בית החולים, דהיינו, כיצד בבית חולים גדול כמו "מאיר" לא ניתן היה לארגן שני צוותים רפואיים.
רביעית, בהנחה שלא היתה כל סיבה להקדים את ניתוחה של החולה האחרת, ולא היתה הצדקה רפואית אמיתית לעשות כן, יש ראשית לבדוק אם לחייל נגרם נזק כלשהו. העובדה שהניתוח התארך מעבר למצופה אינה בהכרח מעידה על נזק. כפי שציינתם בשאלתכם, המצב בענין זה אינו ברור וכדי לבסס תביעה, יש להמתין ולראות כיצד החייל מתאושש ואם נגרם נזק כלשהו שניתן לייחס אותו לאיחור בניתוח.
מובן, כי בהקשר זה יש גם מקום לבדוק אם היה דופי בביצוע הניתוח מחמת ה"לחץ מסביב".
בכל הנוגע להורים, אכן מן הראוי היה שהצוות יעדכן את ההורים לענין התארכות הזמן, אך ספק אם התארכות הזמן כשלעצמה יש בה כדי לכונן בסיס לתביעת נזיקין.
מעבר לכל הנ"ל, כדי לבסס תביעה צריכה להתקיים רשלנות וצריך להוכיח שנגרם נזק כתוצאה מאותה הרשלנות.

בברכה,

עו"ד חיים זליכוב

ש לי חבר נוירוכירורג מנתח מוח, מומחה בכיר/ראשי, שעובד בבית-חולים, שנכנס לרשימת הרופאים המומחים מטעם בית -המשפט מחוזי ושלום תל-אביב, לשם מתן חוו"ד רפואיות. האם ישנם גופים שאסור לו לעבוד עמם? שאלה נוספת, מה הסכום שעו"ד משלם עבור שליחת חומר רפואי של לק

רותי שלום,
קראנו בעיון את שאלותיך ונראה לנו, כי השאלה אם יש גופים שאסור לרופא המומחה לעבוד איתם, היא ענין שבינו לבין מצפונו לרבות מחויבותו לחוזים ולכללים אחרים שחלים עליו.
בכל הנוגע לפנייה ראשונית לרופא, ראשית ברצוננו להבהיר כי התשלום חל על הלקוח ולא על עורך הדין באופן אישי. שנית, בכל הנוגע לגובה התשלום, הרי בין הרופאים הקשורים עם משרדנו יש כאלה שאינם דורשים תמורה כלל עבור עיון ראשון בחומר ויש כאלה שדורשים 1,000 – 2,000 ש"ח, כאשר אם ניתנת חוות דעת, הם רואים בסכום זה מקדמה על חשבון חוות הדעת, וסכום זה נכלל בסכום הסופי עבור חוות הדעת.
אם נדרשת אף בדיקה של הלקוח, הן אז הסכומים אשר צוינו לעיל עשויים לגדול במידת מה.

בברכה,

עו"ד חיים זליכוב

שלום רב. אנחנו דיפלומטים בארה"ב. היום בבוקר שב בעלי לארה"ב בטיסת אל-על לאחר ביקור עבודה בארץ. בעת ההמראה, נפל על ראשו תיק כבד ובתוכו מחשב נישא. בעלי נפגע בראשו ונגרם לו חתך עמוק אשר דרש טיפול במטוס מאחד מהנוסעים, רופא אמריקאי שלמזלנו היה בטיסה. האפשרות האחרת היתה להחזיר את המטוס ארצה. הרופא החליט לתפור את החתך בליווי הרדמה מקומית ותוך נסיון לשמור על סביבה סטרילית ככל האפשר. למקרה היו עדי ראיה רבים והסתבר כי נגרם מאחר וצוות הדיילים לא בדק טרם ההמראה, כנדרש, האם תאי האחסון סגורים. ברשותנו טופס תאונה מאל-על ופרטים רלבנטים נוספים על המקרה. למותר לציין כי מיד לאחר הנחיתה נאלץ בעלי לקבל אנטיביוטיקה וזריקת טטנוס מחשש לזיהום. האם יש לנו עילה לתביעה ואם כן, ממה מתחילים? האם עלינו לתבוע בארץ או בארה"ב ? (אנו צפויים לחזור ארצה בקיץ 2008). תודה.

תמר שלום רב,

קראתי בענין את שאלתך וראשית אני מקווה כי בעלך יחלים במהרה וכי לא יוותר לו נזק לצמיתות כתוצאה מהאירוע.
אם המחשב הנישא נפל ופגע בבעלך עקב העובדה, כי הצוות לא בדק אם תא האחסון סגור כראוי, כפי שאת מציינת, או אפילו אם תא האחסון נפתח עקב העובדה כי המנעול היה לקוי, עומדת לבעלך זכות תביעה על בסיס רשלנות, תביעה המופנית נגד חברת אל-על.
בעלך יכול להגיש את התביעה משך 7 שנים מיום האירוע, ומן הראוי שהתביעה תוגש לאחר שיתגבש מצבו הרפואי באופן סופי.
לטעמי, אין ספק כי ניתן להגיש את התביעה בישראל, אך מאחר ולאל-על סניף בארצות הברית, ניתן לבדוק עם עורך דין מקומי האם ניתן להגישה גם שם. יש לזכור, כי האירוע אירע בעת המראה מתל-אביב לארה"ב, דהיינו, בתחום הטריטוריאלי של מדינת ישראל.

בברכה,

עו"ד חיים זליכוב

פיצויים מחב' ביטוח בגין נזקי גוף-האם אמורים להגיע לתובע או לעו"ד? במידה והסכום הגיע כולו לעו"ד-איך אוכל לדעת שקבלתי את הנטו המגיע לי לאחר נכוי שכ"ט עו"ד?

כוכבה שלום רב,
בתביעות בגין נזקי גוף נהוג, כי סכום הפיצויים משולם לתובע באמצעות עורך דינו, אשר טרם שמעביר סכום זה ללקוח, מנכה את שכר טרחתו והוצאותיו.
אלא אם מדובר בתביעת נזיקין שעניינה תאונת דרכים (שאז שיעור שכר טרחת עורך הדין נקבע בחוק), הרי ששכר הטרחה משתנה בהתאם לסיכומים פרטניים אשר נערכים בין עורכי הדין ללקוחותיהם.
אם בעניינך בפסק דין מדובר, הרי שהתובע זכאי לקבלו לידיו ותוכלי לראות בסוף פסק הדין את סכום הפיצוי אשר נקבע על ידי בית המשפט ואשר מגיע לצד אשר זכה בתביעתו. עוד יכול שיופיעו בפסק הדין סכומים נוספים אשר בית המשפט פוסק לטובת אותו הצד (הוצאות, שכר טרחת עו"ד וכו').
אם בהסכם פשרה מדובר, הרי נהוג, כי התובע יחתום על כתב ויתור וסילוק לטובת חברת הביטוח, כתנאי לקבלת סכום הפיצוי. מסמך זה והסכם הפשרה עצמו, כוללים את הסכומים הרלוונטיים לסיום התיק, מהם תוכלי ללמוד על היקפה ופרטיה של הפשרה.

"אבי

. למרות מצבו המשיך לנהל את החברה ולא תבע את מבטחיו[הודיע להם על המצב מייד לאחר שנותח] תוך תשלום מלוא הפרמיות . החל מ2004 חל דירדור מתמשך במצבו הבריאותי אך הוא המשיך לתפקד תוך שהוא גורם לדירדור החברה עקב ניהול שגוי ונאיבי. ב-4.07 הפסיק לקבל שכר עקב החלטת הדירקטוריון להפסיק עבודתו. מאז 2006 עבר מספר ניתוחים להוצאת גידלים סרטניים ומאז 4.07 עבר 2 צינטורים על רקע אוטם שריר הלב. הוא פנה למבטחיו הופנה לרופא תעסוקה וזה קבע שאבי יוכל לעסוק בניהול ב- חצי משרה. אבי בן 60 .כאמור הוא פוטר עקב כשלונו ועל רקע העובדה שניהול החברה מתבטא בעיקר בשיווק הכרוך בעיקר בקשרים אישיים ,פעילות אותה הפסיק לבצע כבר ב-2004 עקב מצבו הקשה[ מקבל עשרות כדורים ביום סובל מכאביראש סחרחורות ובעיות בריאות רבות]מה עלינו לעשות בתודה מראש עודד." style="default" size="md" open="false" el_id="1441181027592-c8b37184-15ef"]

עודד שלום רב,

אם הבנתי נכונה את שאלתך, אתה מבקש לדעת מה ניתן לעשות במישור שבין אביך לבין חברת הביטוח, על רקע העובדה כי רופא תעסוקתי קבע לאחרונה, שאביך מסוגל להמשיך ולנהל בחצי משרה.
אם מדובר בתביעה נגד חברת הביטוח, הרי שבראש ובראשונה יש לראות את כל תנאי הפוליסה אשר על פיה, אביך מבוטח.
אם הבעיה הינה, כי ברובן של הפוליסות נדרשת נכות תפקודית של 75% והרופא התעסוקתי קבע נכות פחותה מזו, יש לשקול קבלת חוות דעת אחרת והגשת תביעה נגד חברת הביטוח בהתאם לכללים הקבועים בפוליסה לענין הגשת תביעה, מקום שחברת הביטוח דוחה את תביעת המבוטח.
בכל מקרה, לא ניתן לעמוד על מלוא הזכויות של אביך על פי פנייתך, מבלי לעיין בפוליסה המקנה את הזכאות לאביך ואשר קובעת את המנגנון לבירור סכסוכים לחברת הביטוח.
לפיכך עצתי הינה, כי המקרה יוצג במלואו לעו"ד המתמחה בתחום זה של תביעות, על מנת שיעיין בפוליסה, בכל המסמכים הרפואיים ובהחלטות של הדירקטוריון אשר התקבלו לגבי אביך.

בכבוד רב ובברכה,

חיים זליכוב, עו"ד

 

אילו הוצאות כרוכות בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית?

כעיקרון, הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כרוכה במספר עלויות:

  1. אגרת הגשת התביעה לבית המשפט בסך של 587 ש"ח (כאשר תביעה אשר עילתה נזקי גוף מוגשת לבית משפט השלום) או 1,001 ש"ח כאשר תביעה כזו מוגשת לבית המשפט המחוזי.
  2. חוות דעת מומחים – על מנת לבסס את שיעור הנזק אשר נגרם כמו גם את הקשר הסיבתי שבין המעשה או המחדל לבין הנזק, יש להגיש עם כתב התביעה חוות דעת רפואיות. חוות דעת אלו נערכות על ידי רופאים מומחים ועל התובע/ת לשאת בתשלום שכר זה.
  3. שכר טרחת עורכי דין. שכר זה בדרך כלל נגבה על בסיס אחוזים מהפיצוי אשר מתקבל אצל התובע/ת, אם וככל שמתקבל, בסוף ההליך המשפטי.