רשלנות רפואית

רשלנות רפואית הינו מושג כולל המאגד בתוכו תביעות בגין עוולות שנעשו כלפי מטופל על ידי מטפל. כך למשל: רשלנות בביצוע ניתוחים, רשלנות במעקב היריון, רשלנות בניהול לידה, רשלנות בביצוע בדיקות וכו'.

על מנת שתקום למטופל עילת תביעה ברשלנות רפואית, יש צורך בהתקיימותם של שלושה יסודות:

היסוד הראשון – ההתרשלות – ביסוד זה יש להוכיח כי הטיפול הרפואי שניתן למטופל היה רשלני:
יסוד זה צריך להוכיח, במרבית המקרים, באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלבנטי אשר קובע בחוות דעתו את קיומה של הרשלנות הנטענת. משרדנו מצוי מזה שנים רבות בקשרי עבודה מעולים עם מומחים רפואיים רבים בתחומים רבים. בחלק מן המקרים, נחקרים המומחים הרפואיים בבית המשפט אודות חוות דעתם.

היסוד השני – הקשר הסיבתי – במסגרת יסוד זה יש להוכיח, כי קיים קשר סיבתי בין טיב הטיפול הרשלני לבין הנזק שנגרם. יסוד זה דורש, כי כל הנזק הנטען שנגרם הינו תוצאה של הטיפול הרשלני ולא של סיבוכים אחרים שאינם קשורים לטיב הטיפול. עם זאת, ראוי לציין כי פסיקת בתי המשפט "כרסמה" מעט ביסוד זה וקבעה כי ייתכנו מקרים מסוימים בהם יוכר גם קשר סיבתי חלקי (סיבתיות עמומה) ובהתאם לכך, תוטל החבות על המעוול בשיעור החלק שהוא גרם בלבד.

היסוד השלישי – הנזק – גם יסוד זה דרוש הוכחה באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה אשר יקבע את שיעור הנזק שנגרם. בהקשר זה, בתי המשפט מבחינים בין הנכות הרפואית שנגרמה לבין הנכות התפקודית. בהתאם לשיעורי הנכויות הרפואית והתפקודית ולאור עקרונות הפיצוי שהותוו בפסיקה, מוערך הפיצוי לניזוק.

בשנים האחרונות קמה עילת תביעה נוספת בתחום הרשלנות הרפואית והיא הסכמה מדעת. עילה נפרדת זו דורשת כי תתקבל הסכמה של המטופל לצורך ביצוע פרוצדורה רפואית. לא אחת, אנו נתקלים בפרוצדורות רפואיות ו/או ניתוחים שמבוצעים במטופלים ללא שניתן להם כל הסבר ו/או שניתן להם הסבר חלקי בלבד ולאחר שנגרם הנזק, בין אם כתוצאה מרשלנות ובין אם לאו, מתברר כי המטופל לא היה מודע לסיכונים ולסיבוכים האפשריים שאז לא היה מבצע את הפרוצדורה הרפואית.

על כן, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון בהלכה המנחה בסוגיה זו (הלכת "עלי דעקה") כי יש לספק למטופל "מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור זאת באופן שיהיה בידי המטופל מידע הדרוש לו באורח סביר כדי לגבש החלטה בדבר הסכמה או אי-הסכמה לניתוח או לטיפול רפואי. החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של הסכמה מדעת".