תחומי עיסוק

מסמכים רפואיים

תביעה אשר עילתה רשלנות רפואית צריכה להיתמך, במרבית המקרים, בחוות דעת רפואיות ערוכות על ידי מומחים רפואיים בתחומים הרלבנטיים. חוות הדעת הרפואיות נערכות על סמך התיעוד הרפואי הרלבנטי, ובמידת הצורך, גם על סמך בדיקה קלינית של הנפגע. בנסיבות אלו, יש הכרח לפנות ולקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהמוסדות השונים בהם טופל הנפגע וזאת על מנת שניתן יהא ללמוד, בין היתר, על ההיסטוריה הרפואית, הטיפולים שבוצעו, ההתלבטויות שעמדו בפני הרופאים בטרם ניתן הטיפול הרפואי וכן על מהלך הטיפול והאשפוז. רק כאשר עומד בפני המומחה הרפואי מלוא התיעוד הרפואי, הוא יכול לבחון את נסיבות המקרה.

נציין כי במשרדנו אנו דוגלים בדעה שיש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי גם אם חלקו נראה לעיתים לא רלבנטי, הואיל ודווקא בתיעוד זה עלולים לגלות פרטים חשובים. התיעוד הרפואי יכול להיאסף הן על ידי הנפגע עצמו עם הצגת תעודה מזהה או על ידי באי כוחו בצירוף טופס ויתור על סודיות רפואית החתום על ידי הנפגע ומאומת על ידי עד ויפויי כח חתום על ידי הנפגע המייפה את כוחו של עורך הדין לאסוף את התיעוד בשמו. נציין כי ללא הצגת טופס ויתור על סודיות רפואית חתום ויפויי כח, חל איסור על המוסד הרפואי למסור לידי באי כח הנפגע את התיעוד הרפואי.

כאשר מוסד רפואי מסרב להעביר תיעוד רפואי למרות הצגת טופס ויתור על סודיות ויפויי כח, ניתן לפנות לבית משפט באמצעות הליך אשר נקרא "המרצת פתיחה" בו מתבקש בית המשפט להעניק צו המורה למוסד הרפואי למסור את התיעוד. תקופת שמירת התיעוד הרפואי מוסדרת בתקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל"ז-1976. בתקנות אלו נקבע כי תיקו הרפואי של חולה בבית חולים יישמר 20 שנה לאחר האשפוז או הטיפול האחרון. עם זאת, קיימים סייגים גם להוראה זו ויש לבחון את הוראות התקנות.

לא אחת אנו נתקלים בחשש המועלה מצד הנפגע, כי נעשו רישומים בדיעבד של הרופאים וזאת כאשר הם נוכחים לגלות כי עתידה להיות מוגשת נגדם תביעה. נציין כי רישום בדיעבד או שינוי רישומים אינם מקובלים וככל שהדבר מתגלה, זוהי עבירה אתית אשר בצידה קיים סיכון לרישיונו של הרופא. כאשר תיעוד רפואי אינו מאותר במוסד רפואי למרות שהנפגע טופל בו, ניתן להעלות טענה לנזק ראייתי והדבר פועל לרעת המוסד הרפואי. ראו בהקשר זה הסברנו בעניין נזק ראייתי. בכל מקרה, אנו ממליצים להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית.