חוות דעת רפואית בנזקי גוף

בהתאם לחוק, יש לצרף לכל תביעה בנזקי גוף, למעט כאלה שנגרמו עקב תאונת דרכים, חוות דעת רפואית מטעם התובע, שתתמוך בטענות הנוגעות לעניינים הרפואיים. במקרה בו הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת אחת או יותר, הן לעניין הרשלנות הרפואית הנטענת והן לעניין מצבו הרפואי של התובע והקשר בינו לבין הטיפול הרפואי או היעדרו. לעומת זאת, במקרה בו הנזק נגרם כתוצאה מתאונה (כאמור, לא כולל תאונות דרכים), על חוות הדעת הרפואית להתייחס רק למצבו הרפואי של התובע ולקשר בינו לבין הפגיעה.

דהיינו; לא די בכך שהתובע סובל מנכות, אלא עליו להוכיח כי נכותו נובעת מאירוע נזיקי כלשהו (למשל: רשלנות רפואית, תאונת עבודה, נפילה עקב מפגע וכיו"ב).

לפיכך, בטרם הגשת תביעה בגין נזקי גוף, יש לפנות למומחה רפואי בתחום הרלבנטי על מנת שיבדוק את התובע, יעיין במסמכים הרפואיים הרלבנטיים ויערוך חוות דעת שתתייחס למצבו הרפואי. בחוות הדעת מפרט המומחה את תלונות התובע, הבדיקות שערך לו והמסמכים הרפואיים עליהם הוא מסתמך, ובסופה הוא קובע את מסקנותיו לעניין נכותו של התובע, המגבלות התפקודיות מהן הוא סובל והקשר בין הנכות לבין הפגיעה. לעיתים קובע המומחה נכויות זמניות, המתייחסות לתקופה או לתקופות הסמוכות התאונה, בנוסף לנכות הצמיתה, שכפי שמעיד עליה שמה, הינה נכות קבועה, הנקבעת לאחר שמצבו הרפואי של התובע מתייצב.

כאמור, במקרה של תביעה שאינה בגין רשלנות רפואית, על חוות הדעת להתייחס למצבו של התובע, קשייו התפקודיים, שיעור נכותו והקשר בין האירוע הנזיקי לבין הנכות, ואילו במקרה של תביעה בגין רשלנות רפואית, על חוות הדעת להתייחס גם לטיפול הרפואי שגרם לנכותו של התובע ולרשלנות הצוות הרפואי במתן הטיפול (או באי מתן טיפול). לפיכך, בטרם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית נהוג להתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הרלבנטי, ולקבל את חוות דעתו באשר לקיומה של רשלנות רפואית. במידה שהמומחה סבור שקיימת רשלנות, הוא עורך חוות דעת רפואית לבית המשפט, המשמשת בסיס לתביעה. 

לאחר הגשת התביעה לבית המשפט, יבקשו הנתבעים לבדוק את התובע ע"י מומחה רפואי מטעמם, על מנת שהלה יערוך עבורם חוות דעת רפואית נגדית. לפיכך, בעת שהשופט מכריע בין טענות הצדדים, עומדות בפני בית המשפט לפחות שתי חוות דעת רפואיות נגדיות (אחת מטעם כל צד). לעיתים, בעיקר במקרים בהם הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים משמעותיים, נוהגים בתי המשפט למנות מומחה רפואי שלישי מטעמם, שהינו מומחה אובייקטיבי, הבודק אף הוא את התובע, ועורך חוות דעת רפואית המסייעת לבית המשפט בשאלות הרפואיות הרלבנטיות. יצוין, כי בתי המשפט אומנם אינם חייבים להכריע בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעמם, אולם הלכה למעשה הם נוהגים לייחס לחוות דעת המומחים מטעמם משקל בלתי מבוטל. במידה שהתביעה אינה מסתיימת בפשרה, כל אחד מהצדדים רשאי לחקור את המומחה מטעם הצד השני, וכן את המומחה מטעם בית המשפט, על חוות דעתו.   

יצוין, כי בתביעות בגין תאונות דרכים, הצדדים מנועים מלהגיש חוות דעת רפואיות מטעמם, ותחת זאת רשאי התובע להגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, ובמידה שבית המשפט נעתר לה, ממונה מומחה (אחד או יותר) מטעמו, אשר חוות דעתו בדרך כלל מכריעה את גורל התביעה.